כולנו מודעים כיום לכך שכמעט כול חוזה עם חברות שונות מכילות אותיות קטנות, ולמרות היותן קטנות, הן לרוב עיקר החוזה שעליהם יקומו ויפולו דברים. לעיתים מנוסחות אותם מילים בצורה כזו, שגם לאלו מאיתנו ששולטים בעברית יתקשו להבינם. אז מה קורה במקרה של עולים חדשים אשר ניתקלים לא פעם במונחים או משפטים שאינם מכירים? ובעיקר בעניין של
רכישת ביטוח רכב, אשר מצריך לרוב לקלב החלטה מיידית.
המצב כיוםהמצב כיום אינו מעודד, שכן חברות ביטוח רבות אינן מציעות פוליסות ביטוח בשפות שונות מעברית, כמו רוסית, דבר שיכול לגרום לאותם אנשים שאינם מבינים עברית לאובדן של כסף רב. כמובן, שחלק מאיתנו יטענו שאל עליהם לחתום על חוזים כאלו מלכתחילה, אך בפועל, מה קורה עם חוזים שאנו מחוייבים לקחת, כמו
ביטוח חובה לרכב, או חוזה עם חברת תקשורת? האם האלטנטיבה של חיים ללא רכב או תקשורת היא הפיתרון? בוודאי שלא.
קבילות בבית המשפטכידוע, אי ידיעת החוק אינה פותרת מעונש, ומכאן, שאי ידיעת השפה אינה פותרת מהאחריות שכרוכה בחתימה על חוזה. האחריות חלה עם שני הצדדים אשר חותמים על החוזה, ואי ידיעתה אינה מספקת עילה מספיק טובה בבסית המשפט – ולא משנה מהי הסיבה.
האלטנטיבההפיתרון ההגיוני היחידי לבעיה זו היא פשוט לסרב לחתום על חוזה ללא תרגומו בצורה זו אחרת. מהלך זה, בשאיפה שמספיק אנשים יעקבו אחריו, יוביל לכך שחברות הביטוח יציעו את הפוליסות שלהם בכל השפות הפופולאריות. זכרו, חלק מחברות הביטוח מנצלות את מצב אי הידיעה הזה למענם, כך שייתכן מצב שאף תשלמו יותר על פוליסה זו או שתקבלו הרבה פחות. חובה להתייעץ עם מומחים בטרם חותמים על חוזה זה או אחר.
