בעלי רכבים ישנים שגילם נע בין שתים עשרה לשמונה עשרה שנים, נאלצים להתקל לא פעם בהצעת מחיר ביטוח מקיף יקרה מאוד, וגם לאחר השוואת מחירים בין חברות הביטוח לרכב לא משוכנעים שמצאו את ההצעה הזולה והמשתלמת ביותר, ובכלל, אם רצוי לעשות ביטוח מקיף לרכב ישן שכזה, שחברת הביטוח מעדיפה לשלם את ערכו במקרה של פגיעה (מ-50% ומעלה) במקום לכסות את מחיר התיקון שלו. רכב ישן כזה שנמצא שנים רבות על הכביש עלול להיות ברוב המקרים רכב במצב מכאני לא טוב, ולגרום לתאונות באופן עקיף בשל כך.
רכב ישן – למי הוא שייך?
גורם נוסף למחיר גבוה יחסית של ביטוח לרכב ישן, הוא גורם שאינו שייך באופן ישיר לגיל המכונית: גיל הנהג. היות והרכב הישן בעצמו אינו עולה הרבה בדרך כלל, זו רמת המחירים שנהגים צעירים יכולים להשקיע ברכישת רכב. אף על פי שישנה מגמה כיום להרחקת מכוניות ישנות מן הכביש ולממן חדשות באמצעות ליסינג ופתרונות אשראי, עדיין אפשר למצוא על הכביש נהגים צעירים כאלו – והם באופן טבעי משלמים ממילא תוספת נהג צעיר לביטוח רכב.
סטטיסטיקה של רכבים, או קאר ספוטינג
רכבים ישנים נוטים על פי סטטיסטיקה לעבור תאונה פעם בשלוש שנים. כשבעליהם מפעילים את חברת הביטוח, יתכן מצב שבו אחת מן התאונות תגרום למצב של טוטל לוס, כלומר לנזק מינימלי של 50% ומעלה לרכב, ואז לא יהיה מנוס מכך שחברת הביטוח תשלם לבעלי הרכב את ערכו המלא.
מהי פרמיה קטומה?
אחד מן המושגים שנהוגים בחברות הביטוח הוא פרמיה קטומה, והוא אומר הענקת מחירי מינימום שלא ניתן להפחיתם או להעניק הנחה. זאת, בתקווה שבעלי הרכבים יעדיפו שלא לבטח את רכבם באמצעי זה. לכן, מי שמחזיק רכב ישן – רצוי שיעשה השוואת מחירים לבטוח רכב מקיף, ובכל מקרה יכלכל את צעדיו בקשר לחידוש מכוניתו.