גיל הזהב הוא גיל שמתואר על ידי חברות הביטוח כגיל שבו מקרי תביעות הביטוח מועטים, ולכן סכום התשלום לביטוח הוא נמוך יחסית לכלל האוכלוסיה בכלל. אולם זוהי טעות להשליך מכך מסקנה, כי סיכוני נהיגה של גיל הזהב מופחתים מאלו של כלל האוכלוסיה. לעת זיקנה, הגוף המתבגר הופך לאיטי יותר עקב בעיות בריאותיות שונות וטבעיות, ומי שאינו נוהג ביתר זהירות עלול להיות בקבוצת סיכון גדולה.
אילו סיכוני נהיגה של גיל הזהב קיימים?
מקרי התביעות של אנשי גיל הזהב מועטים, משום מספר סיבות- הנסיעות הולכות ומופחתות, ולא רבים מחזיקים רישיון נהיגה תקף. כל אחד יודע, כי ככל שהגיל עולה מתרבים הקשיים לשמור על כושר נהיגה תקין. ומהו? היכולת הגופנית לסובב את מפרק הצואר בזמן למשל לתפישת המרחב, כושר ראיה טוב, כושר שמיעה, כושר (ביצוע) תגובה מהיר והיכולת לשמור על נהיגה מתונה אם כי לא איטית מדי. ידוע גם, כי ככל שמתבגרים, יכולת ההחלמה הולכת ואורכת, והסיכון להתנגשות ולמוות בנהיגה הולך וגדל. ממחקר, שסקר התנגשויות בין כלי רכב בדרכים סלולות בטון בין השנים 2003- 2004 בין שלוש קבוצות גיל, בדק דו"חות משטרה ותצלומי צמתים בהן התרחשו תאונות וראיין את הנהגים המעורבים, ונמצא כי ככל שישנה עלייה בקבוצת הגילאים, כך מתחזקים הסיכויים להתנגשויות וכ- 60% מהן קורות בצמתים עם שלט "עצור".
כיצד ניתן לצמצם סיכוני נהיגה של גיל הזהב?
מבין המלצות אותו מחקר עלה, כי הפיכת צומת מרומזרת לכיכר עשויה להפחית את מקרי ההתנגשויות, כמו גם סימון הפניות שמאלה בחיצים ירוקים- יצמצם את מקרי הפניה שמאלה לאחר הצומת המרומזרת. הנתונים שנלקחו מדו"חות משטרתיים לא מתייחסים למקרי תביעות הביטוח לאחר כל התנגשות, אולם במיוחד בעידן שבו תוחלת החיים עולה וזו אחת הסיבות לעלייה באחוזי התאונות מעל לגיל הזהב, חשוב להיות מבוטח בכל אחד מהביטוחים המוצעים (ובמיוחד כי הם מוזלים).
